empty label
אישתי מביישת אותי, איך גורמים לה להפסיק?
שאלה
שלום הרב,
אנו נשואים כבר 12 שנה, בדך כלל בשמחה. יש נקודה המעיקה עלי. לפעמים אשתי מדברת אלי בצורה בוטה, משפט כמו: "מה, אתה טיפש שאתה לא מבין?". נכון שבסוף בא סימן שאלה, אז זה לא שהיא אומרת שאני טיפש, אבל אני מרגיש מאוד לא נעים. לפעמים זה גם בפני הילדים. ואז אני פשוט מתחמק באמתלה כלשהיא כדי לא להמשיך להיות נוכח במקום. יש מה לעשות?
תשובה
כלל גדול בהנהגת האדם: כבוד נותנים ולא דורשים! כלומר: יש עלינו הרבה מצוות של כיבוד: כיבוד הורים, כיבוד תלמידי חכמים, כיבוד של בעל את אשתו ושל אשה את בעלה וכד'. המצוה מוטלת על נותן הכבוד , שהוא חייב לכבד את רעהו. בשום פנים אין מצב שמישהוא דורש כבוד לעצמו (יש יוצאי דופן כמו מלך, שכבודו הוא כבוד האומה, לכן אינו רשאי למחול על כבודו. ובמקרים מיוחדים גם כבוד תורה, כמבואר ברמב"ם, סוף הלכות ת"ת, פרק ז', י"ג). לכן, למשל, כאשר אב רואה שבנו אינו נוהג בו כבוד, טעות גדולה היא אם ינזוף בבנו, ויאמר לו: אתה חייב לכבד אותי! זו טעות תורנית, וטעות הנהגתית, שהרי מה היא התוצאה של אב הדורש כבוד לעצמו: האם הבן יכבדו יותר או להפך, תהא לו עוד סיבה לזלזל באביו. ודאי שזה יגרום רק ליותר זלזול. אם כן, מה עושה בעל שאשתו קצת מזלזלת בו, וליתר דיוק, מה אינו עושה. ודאי שלא יקרא את אשתו לסדר, ויאמר לה, אשתי היקרה את חייבת לכבדני יותר.
אם כן, כשאלתך, מה יש לעשות? הבה ננתח את המצב. גם אתה מודה שאשתך איננה רוצה לפגוע בך. אלא שלפעמים אדם אינו מודע לתוצאה של אמירתו. כאשר היא שואלת שאלה רטורית: "מה, אתה טיפש?" ודאי כוונתה לומר להיפך: בעלי היקר, הרי אתה אדם חכם, ומדוע הנך נוהג כך. במקום לומר את הצד החיובי, היא נוקטת באמירה שלילית, עם סימן שאלה. במצב כזה, הינך יכול להיעזר בכך שלפעמים היא אומרת זאת גם בפני הילדים, ודרך זה לעשות אותה מודעת לגריעותא שבאמירתה. הכיצד? תפקידך כבעל הוא, להנחות את המשפחה, את אשתך, את ילדיכם, בדרך נכונה. שב עם אשתך על כוס קפה או תה, בשיחה נעימה, והעלה לדיון את הפגיעה שנפגעים הילדים מכך שאמא אומרת אמירות הפוגעות באבי המשפחה. כך, אין אתה דואג לכבודך, אלא דואג לחינוך הילדים. דרך זה, אם תוביל נכון את השיחה, תוכלו לגלוש לתובנה, שאמירה כזאת היא אמירה פוגעת. ממילא, לא רק בפני הילדים ראוי שלא תיאמר, אלא גם כאשר שניכם לבד.
כך נח יהיה לאשתך לקבל את דבריך, לא כביקורת עליה, מתוך כאב אישי שלך, אלא מתוך דאגה משותפת לשניכם לחינוך הילדים. כאשר אשתך תעמוד על כך שהדיבור הוא פוגעני, תמנע גם מלדבר כך כלפיך.