פרשת כי תצא - "והיה מחניך קדוש"

"רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות".
מאמר חכמים זה מדגיש פן אחד של התורה, והוא, ריבוי תורה ומצוות. באמצעות הדרכה פרטנית זו, ודאי מגיעים אנו להשגים עצומים בחינוך, במוסר וכד'.
אולם, יש עוד פן אחד בתורה. והוא, שאיפה כללית, כיצד יראה עם ישראל במבט כללי. האם רק כאומה המתנהלת סביב קיום עשרות ומאות המצוות, או שמא, כוונת המצוות היא ליצור אוירה כללית, רוח אחרת אשר תנשב במחנה ישראל.

פרשיות כי תצא וכי תבוא, עוסקות בטיהור הכללי של המחנה. כמובן שהכל מושג על גבי הפרטים, אולם התוצאה אמורה להיות תוצאה כללית. והיכן אנו מרגישים בהבדל? את השינוי אנו  מוצאים בעשייה בסתר.
המעשים הגלויים הרי הם פרושים לפני כל אחד ואחד. השאלה היא, מה עושה כל אדם בסתר. אם נקרב את הדברים לימינו, יש להציב לדוגמא את השאלה, כיצד אדם נוהג במכוניתו גם כאשר אין שוטרים או מצלמות בדרך. נהג השומר על החוק בנוכחות שוטרים, זה אינו היעד. המטרה היא לשמור על החוק בסתר. התיקון העיקרי להנהגות בסתר, הוא בתוך הבית, בתוך המשפחה. כולם יודעים ש"כביסה מלוכלכת מכבסים בבית".
רבות מהמצוות בשתי פרשיות אלה עוסקות במבט פנימה, לתוך הבית היהודי, להתוות לו דרך. נמנה חלק מהם: אשת יפת תואר, בן סורר ומורה, מעקה לגגך, ולא תשים דמים בביתך, כי יקח איש אשה ושנאה, פסולי חיתון כמו ממזר, עמוני ומואבי, ועוד ועוד מצוות. אפילו כלפי העופות יש לנהוג ברחמים בתוך "המשפחה", כי יקרא קן ציפור לפניך וכו'. ומעל כולם, הברכות והקללות, העוסקות כולם בהנהגות בסתר. החל מהארור הראשון, אשר יעשה פסל ומסכה ושם בסתר. ועד ארור מכה רעהו בסתר. וכן שאר הקללות העוסקות בקלקולים בתוך המשפחה.

כאמור, אנו חייבים להרים מבט, ולסקור לא רק את הפרטים, היכן ובאיזו מידה שומרים כשרות ושבת, אלא לצפות על המצב הכללי באומה הישראלית.
כיום, לצד מעשים נפלאים של גמילות חסדים ועזרה הדדית, אנו רואים התגברות של ניאוף שבינו לבינה או גם בינו לבינו. ולא די בזאת, החוטאים הללו מקבלים גיבוי למעשיהם ע"י בתי המשפט והעיתונות. מי שינסה להרים קולו ולזעוק על הסטיות הקשות, צפוי למטר של בזיונות כאדם מיושן, איש העבר החשוך אשר אינו רואה את האור העולה מתוך הנאורות המזויפת. אלימות גואה בכל מקום, ומשרד החינוך עוסק בהכרזות של "אפס סובלנות כלפי אלימות", כאשר ידוע שאין מאחרי אמירה זו כל בסיס, מאחר שהמטרה לא הוגדרה כלל.
בפסוק אחד כוללת התורה את הכל: "והיה מחניך קדוש" באמצעות זהירות בכל פרטי התורה ומצוותיה,
נחתור כולנו לתיקון הגדול הזה ונזכה לבנות ולהבנות בתורה ובארץ.