הנהגת הבית

שאלה

שלום הרב,
אני מתלבט כיצד לנהל את משפחתי. מחד, אני קורא ושומע רבות על ההדרכה שבעל צריך להיות "ראש משפחה" ולהנהיג את ביתו. מאידך, הרי הקב"ה אומר לאברהם, "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה", אם כן זה הופך אותה למנהיגת המשפחה.

תשובה

אכן, לכל עקרון חייבים לשים גבול, ולעיתים יש כללים הנראים כסותרים, עד שמציבים כל כלל במקומו, וממילא מתיישבת הסתירה.

הכלל בבית, במשפחה הוא כמו במדינה: "אין שני מלכים משמשים בכתר אחד", כך לימדונו חכמים. אכן, בשלטון מלכותי, רק המלך מקבל החלטות. זאת, כמובן, בהתייעצות עם חבריו השרים וכד', אך סמכות ההחלטה היא בידו. גם בית דומה למדינה, וצריך מנהיג אחד. כאמור, בהתייעצות של בעל עם אשתו, ולא קבלת החלטה חד-צדדית. כל זה אמור בנושאים העקרוניים של הבית. למשל: מקום מגורים, האם הבעל לומד או עובד, האם האשה עקרת בית או עובדת בחוץ. כמובן, גם חינוך הילדים הוא נושא מהותי. כדוגמא: אשה שאיננה מתחברת עם המקום, או חוששת לגור באזור מסויים וכד', כל אלו שיקולי דעת שהבעל צריך לשקול, והוא מקבל החלטה לשנות מקום מגורים. גם לימודים או עבודה, זו החלטה שהבעל מקבל, כמובן, במגבלות שאשתו מציבה. אם האשה טוענת שאין ממה לסיים את החודש, ודאי שהבעל צריך לצאת לעבודה, אבל זה לא מוגדר כהליכה אחרי האשה, שהרי הבעל עצמו צריך להגיע לאותה מסקנה. אשתו רק פורשת לפניו את המציאות. אך אם המשפחה יכולה להתקיים בכבוד, קצת להצטמצם במידה סבירה, ואשה דורשת יותר הכנסות, כאן, תפקידו של הבעל לקבוע, מהי מידת ההקדשה לרוח, להמשך לימודים, לעומת ההשקעה בעבודה, פרנסה וחומר.

אכן, יש תחומים שחכמים נתנו בהם זכות קדימה לאישה, ודעתה מכריעה יותר מהבעל. העיקרי שבהם הוא: "אשה מכרת באורחים". אם הבעל מתרועע עם ידידים שאינם נושאים חן בעיני האשה, גם אם הם גברים, וק"ו אם מדובר בנשים, דעתה של האשה קובעת. לכן כאשר שרה דורשת מאברהם אבינו לגרש את האמה ואת בנה, מצוה עליו הקב"ה לשמוע בקולה. כמובן שהאשה קובעת גם בענייני האסתטיקה של הבית, בכפוף ליכולת הכלכלית, שהרי "אשתי זו ביתי", וכן בניהול השוטף של הבית.

בעצם, זו חלוקת תפקידים בין הבעל לאשה, כאשר אחד מתפקידי הבעל הוא, להוביל בקבלת ההחלטות, לאחר התייעצות עם אשתו. בתחומים שלה, הבעל מקבל את הכרעותיה, גם אם לפי דעתו ניתן להחליט אחרת.