empty label
חיי משפחה מתבססים על אמון בין בני הזוג.
שאלה
שלום כבוד הרב,
בעלי נוטה להשמנה. דיברנו על כך הרבה פעמים, והוא הסכים להימנע מאכילת עוגות וממתקים. באחת הפעמים שחיפשתי בארון גבוה, מצאתי לתדהמתי קופסא עם ממתקים. בעלי הודה שהוא הסתיר ממני את הקופסא והבטיח שלא לחזור על כך. לי זה גרם קושי וצער גדול כי הרגשתי שאינני יכולה לתת בו אמון. איך ממשיכים?
תשובה
אכן, חיי משפחה מתבססים על אמון בין בני הזוג. משמעותו של האמון שבעל יכול לסמוך על אשתו שלא תאכיל אותו דברים אסורים, שתברור כראוי קטניות טרם בישולם (או תבקש ממנו לברור) ושתקפיד על טהרת המשפחה וכו'. וכן, אשה תוכל לתת אמון בבעלה שבשעות הפנאי איננו מבלה במקומות אסורים או שהוא מבזבז את כספי המשפחה במשחקי מזל וכדו'. האמון יורד עד הפרטים הקטנים. ומה שקרה ביניכם הוא פגיעה ביכולת שלך לתת בו אמון, לכן הדבר מצער ומכאיב.
אולם את צריכה לשאול את עצמך, מדוע צריך היה בעלך להגיע למצב מוזר כזה בו הוא מסתיר מעיני אשתו את הממתקים שהוא אוכל? להערכתי, יתכן שאת סמכותית קצת יותר מידי, ולוקחת על עצמך את האחריות להתנהלותו של בעלך. יש תחומים בהם נכון וטוב שאשה תקח אחריות, למשל, על הלבוש של בעלה. מפני שאם הבעל מתלבש ברישול, מפנים אצבע מאשימה כלפי אשתו שאינה דואגת להופעה שלו. אבל ישנם תחומים בהם אשה חייבת להעביר את האחריות לבעלה. הגבלת אכילת עוגות וממתקים, זהו תחום שבעלך חייב לקחת את האחריות על כך. לכן, במצבים קיצוניים הדבר עלול להגיע למעין משחק של "חתול ועכבר". אני מניח שזה גרם לבעלך להגיב תגובת נגד, וכאילו לנסות ולהוכיח לעצמו שהוא האחראי על אכילת הממתקים, ואשתו לא תוכל לשלול ממנו זכות זו. זה פשר הממתקים שמצאת.
הדרך לתיקון המצב היא, בראש ובראשונה לשוחח על כך. טוב תעשי אם תבהירי לבעלך עד כמה הדבר פגע באמון שביניכם, כדי שיזהר להבא ממהלך דומה. בנוסף, הסירי את האחריות והבהירי לבעלך שמרגע זה הוא רשאי לעשות ככל העולה על רוחו. בדרך כלל זו תהיה פרשת דרכים עבורו, והוא יקבל את ההחלטות המתאימות.