בקשת סליחה

שאלה

שלום כבוד הרב,
אנו כהורים שוחחנו בינינו, ועלתה לנו שאלה, האם מותר לנו כהורים לבקש סליחה מילדינו. יש לנו ילדים בוגרים וגם קטנים. הרי החיים מגוונים, וקורה לא פעם שאנו מתייחסים  אליהם לא כפי שצריך, אם בגלל עצבנות שלנו, או מתח. לפעמים נותנים מכה לילד, ומתברר שהוא אינו אשם.
על דברים כאלה, האם צריך לבקש סליחה או שזה עלול לפגוע במעמד שלנו כהורים?

תשובה

שלום,
חכמים אומרים שילד קטן "פגיעתו רעה". אם הוא חובל באחרים, פטור. אבל אחרים שחבלו בו, חייבים. כמובן שזה לא בדיוק דומה לשאלתכם, אבל יש כאן יסוד, שכל הפוגע אפילו בילד קטן, מתחייב בתשלומי ממון. ומכאן גם לפגיעה של הכאה או גרימת בושה, שבהחלט יש להתייחס אליה כאל פגיעה במבוגר.
ילד יש לו נפש עם כל הרגשות, כמו של אדם מבוגר. גרימת בושה לילד, אם ע"י צעקה שיש בה ביטוי מעליב, או הכאה בפני רבים, כל אלה גורמים לשריטה בנפשו.

זכורני כאשר הייתי ילד קטן, היה לנו לול תרנגולים, עם זכרים ונקבות. לפעמים היה תרנגול זכר נטפל לתרנגולת, ומתחיל לנקר את ראשה. אם לא היו עוצרים אותו, היה פוצע אותה עד שהיתה מתה. הורי לימדו אותי שכאשר אבחין בתרנגול מנקר ראשה של תרנגולת, אתפוש אותו ברגליו, ארים אותו, ולעיני כל התרנגולות אסטור לו שני סטירות, ואח"כ אשליך אותו בלול. בעיני ראיתי איך התרנגול מוריד את כרבולתו, הולך הצידה ויושב בפינה בבושת פנים.

אם לתרנגול יש בושה, ק"ו שיש בושה לילד קטן. לכן, צריך זהירות ואבחנה.
מצד אחד, חייבים אנו לחנך את ילדינו, וזה נעשה ע"י נתינת גבולות, כמו נזיפה, ואפילו מכה אם זהו מעשה חמור שעשה. כך הילד מתחנך להבחין בין טוב לרע. כמובן שעיקר החינוך הוא חיזוק ועידוד הטוב, אבל שימת גבולות היא הכרחית. אם כהורים השתמשנו בכוח באופן לא נכון, ודאי שאנו חייבים התנצלות בפני הילד. אדרבא, הרי זהו חלק מהחינוך שהננו מעניקים לו, ללמד אותו שכאשר מישהו נוהג שלא כשורה, הוא מבקש סליחה על כך, אם לא נראה לו דוגמא אישית, כיצד ינהג.

אכן, בפרטים, יש לציין עוד מספר נקודות אשר ינחו אותנו הלכה למעשה.
בראשונה, מאד לא טוב שכל יום נתנצל על משהו בפני ילדינו. הורים המתנצלים הרבה, מעידים שהם טועים הרבה. זה גורם לילד חוסר בטחון בהוריו, כי שמא גם הפעם הם טועים. לכן, לשמור את הסליחה לפעמים מיוחדות. (כמובן, זה מחייב שנשתדל לא לטעות בחינוך...).
נקודה שניה, גיל הילד. כתבתם שיש לכם ילדים בוגרים, אצלם ודאי שאין בעיה, ויש חובה להתנצל ולבקש סליחה, מפני שהיחס שלנו כהורים אליהם, הוא יחס של בוגר מול בוגר. אולם, בצעירים יותר, כמו כל מצווה אחרת שהחינוך תלוי בגיל, האם הילד "הגיע לחינוך" או שעדיין "לא הגיע לחינוך". ילדים קטנים, בערך עד גיל 5-6, רובם עדיים לא הגיעו לחינוך לבקשת סליחה. אנו מלמדים זאת גם בגיל קטן, אך ההגדרה ההלכתית היא, שהם עדיים לא הגיעו לחינוך. בגיל כזה, גם אם הורים פוגעים בילדם, אינם צריכים לבקש סליחה, מפני שהילד מפרש זאת באופן לא נכון. אולם, אחרי גיל 5-6, בהחלט ילדים כבר מבינים את משמעות בקשת הסליחה.

לשאלתכם, האם זה לא יפגע במעמדכם כהורים, התשובה היא חד משמעית: זה יביא להרבה יותר כבוד והערכה לכם, מתוך הכרה של הילד, שאתם אוהבים אותו ורוצים בטובתו.