משבר כלכלי

שאלה

שלום כבוד הרב,
יש לנו כמה קשיים במשפחה. לפני כמה חודשים פוטרתי ממקום עבודתי בעקבות קריסת הכלכלה, כרגע אני מקבל עדיין דמי אבטלה אבל זה לא לאורך זמן. בינתיים, כדי לחסוך בהוצאות, אשתי מבקשת שנעבור עם שני ילדינו, לגור אצל ההורים שלה. גם כדי לצמצם את ההוצאות, וגם כדי להקל עליה (היא בתחילת הריון). אני קצת חושש מכניסת ההורים לחיינו. אבל אני מבין את רצון אשתי. כיצד להחליט?

תשובה

שאלתך מורכבת מכמה נושאים שיש לבודד ביניהם, לדון בכל אחד בפני עצמו, ואחר כך לעשות את ה"תערובת" אשר תביא להחלטה נכונה.

העניין הראשון הוא כמובן, הפרנסה, כל אדם חייב לדאוג לשקט כלכלי בביתו, במסכת פסחים (קיט,א) מספרים חכמים שיוסף הטמין במצרים שלושה מטמונים, מטמון אחד נמצא על ידי קורח (מכאן הביטוי "עשיר כקורח"). שני נמצא על ידי אנטונינוס. ושלישי גנוז לצדיקים לעתיד לבוא. כאשר בלעה האדמה את קורח נאמר שעמו נבלע גם ה"יקום אשר ברגליהם". מפרש ר' אלעזר: זה הממון שמעמיד את האדם על רגליו, חכמים ודאי שלא היו צמאי כסף, ובכל זאת הם מלמדים אותנו, שהממון נותן לנו בסיס, ומעמיד אותנו על רגלינו.

העובדה שפוטרת ממקום עבודתך, אסור לה שתגרום לכם לחרדה וחוסר ביטחון. האמונה והביטחון מלווים אותנו בכל צעד ממהלך חיינו. מתוך שלוה וביטחון ניתן יותר בקלות למצוא מקום עבודה חדש. השקט הנפשי עוזר לנו הן בתחום הרוחני, כך יש יותר סיעתא דשמיא בחיפוש ומציאת תעסוקה, והן בתחום האנושי. כאשר מעסיק מראיין אדם שליו ובטוח, הוא מרגיש שאפשר יותר לסמוך עליו, ומתוך כך הוא נוטה להציע לו את המשרה המבוקשת, אני מעודד אותך להמשיך ולהתמיד בחיפוש פרנסה. גם הצעה שאינה בדיוק בתחום ההתמחות שלך, בדוק היטב מפני שלפעמים אנו משנים כיוון, לטובה.

הנושא השני בשאלתך הוא, חיסכון בהוצאות. צודקת אשתך בכך שיש לחתור לקיצוץ בהוצאות. אך היא כורכת בכך גם את הנושא השלישי, והוא, קשיים של תחילת הריון. הפתרון שהיא מציעה, לכאורה עונה לשני הצרכים. אולם, חשיבה נכונה מלמדת אותנו לבדוק כל נושא בפני עצמו. חיסכון בהוצאות הוא דבר נדרש גם למי שיש בידו יכולת רחבה, אף הוא נדרש להסתפק במועט. מידת הפרישות עליה מרחיב ה"מסילת ישרים", איננה פונה רק לעניים, שיפרשו מהנאות של העולם הזה, אדרבא, בעיקרה מכוונת לאנשים עמידים, שיש בידם ליהנות ממנעמים ותענוגות. אף הם נדרשים להשתמש לצרכם, רק בדברים ההכרחיים, ולמעט בשימוש במותרות, שבו על כך, אתה ואשתך, ועשו חשבון היכן אפשר לחסוך בהוצאות הבית, ובודאי תמצאו כמה סעיפים כאלה.

ומכאן לשאלת המגורים אצל ההורים. בעבר היו משפחות חיות וגרות ב"חמולות", ויש בכך יתרונות רבים. אולם זה היה אפשרי כאשר היו גבולות ברורים בין עזרה וסיוע של ההורים לבין התערבות וכניסה לחיים פרטיים של הבנים. יש הורים נבונים ובעלי מידות טובות, היודעים לקבוע לעצמם את הגבולות, ולתת לצעירים לבנות בעצמם, עם שגיאות ונפילות, מבלי להעיר להם. כי זו דרך ההתקדמות של כולנו: "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם". הכישלונות של צעירים הם הם המלמדים אותם להתמודד ולהצליח בדרכי החיים. אולם, רוב ההורים אינם יכולים לעמוד בפיתוי, והם רואים חובה לעצמם ללמד ולחנך את המשפחה הצעירה שלהם. הואיל ואינני מכיר את ההורים בהם מדובר, אני מציע לכם לשקול היטב בטרם תחליטו על מעבר של קבע לבית ההורים. עם זאת, מאחר ויש לאשתך קשיים, אפשר ונכון לעבור לבית ההורים לתקופה מוגבלת של חודש או חודשיים. תקופה זו תיתן לאשתך יותר ביטחון, בנשיאה בעול הבית. מצידך, חיוני שתנצל את פרק הזמן הזה להגברת חיפוש מקור פרנסה חדש. קבלו אתה ואשתך החלטה עקרונית, שבתום חודש של מגורים אצל ההורים (סמנו תאריך בלוח השנה!) תעשו לעצמכם סיכום פרק זה, ותחליטו יחדיו על המשך הדרך.