מטרגדיה משפחתית לעזיבת הדרך

שאלה

שלום כבוד הרב,
אשמח לקבל חוות דעת בעניין הבא:
פנתה אלי משפחה אשר לפני כמה שנים עברה עליה טרגדיה, לאחר האירוע הקשה, נכנס אחד הבנים לסוג של דיכאון, בגיל 16 הפסיק ללמוד, ומשם המסלול ידוע: סיגריות, סמים, וכד'.
לאחר תהליך גמילה היה שיפור אך שוב באה נפילה. היום החליט להביא את חברתו הביתה ולגור עימה. ההורים אובדי עצות.
תהיתי, האם נכון להשתמש "בשמאל דוחה, או "בימין מקרבת".

תשובה

שלום,
להיות הורים טובים זה תפקיד מורכב מאד.
למעשה, הורים צריכים להיות בקיאים בהרבה נושאים, רוחניים, פסיכולוגיים וכמובן גם מעשיים, כדי להצליח לגדל משפחה, בה כל אחד זוכה לתשומת הלב הדרושה, מחד, ומאידך, הוא אינו מנצל זאת כדי להפר את האיזון המשפחתי
בדבריך ציינת,  שההתנהגות של בן המשפחה קבלה תפנית לאחר אירוע טרגי. אכן, טרגדיה, מוציאה את המשפחה מהאיזון. תפקיד ההורים בעת כזאת הוא, להיות כקברניטי הספינה. האב בראש, ועימו ה"עזר כנגדו". אירוע קשה, צריך לחוות אותו כמשפחה. לא להשכיח, לא לטאטא אל מתחת לשטיח, אלה להציף אותו, לאפשר לכל אחד מבני המשפחה לחוות אותו ע"פ דרכו, ואחר כך, בתום שבעה או שלושים ימי האבלות, להחזיר את המשפחה אל הסדר, אל האיזון. לזכור את הטרגדיה, אך לדחוק אותה מעיקר חיי היומיום.
אסור שהארוע הקשה יאפיל לתמיד על חיינו וכדברי חכמים: (מועד קטן כז' ,ב' ) " שלושה ימים לבכי, שבעה להספד, שלושים לגהוץ ולתספורת, מכאן ואילך אמר הקב"ה : אי אתם רחמנים יותר ממני".

אני רק יכול להעלות השערה, שבאותה משפחה, לא נעשה די מאמץ לחזור לסדר. לכן, אחד הבנים "ניצל" את השעה, והפנה את כוחו כדי למשוך תשומת לב. הפסקת הלימודים הסדירים וההמשכות אחרי סמים וכד', פעמים רבות באה כפעולה למשיכת תשומת לב. ואכן, זכה לכך שהמשפחה "מתעסקת" בו הרבה. 
במצב כזה, ברור שהגמילה מסמים לא תועיל. מפני שאם יגמל הרי הוא מאבד את הקלף שבידו, והוא יחזור להיות בן בין הבנים, חסר תשומת לב מיוחדת. לכן כאמור הוא נסוג, ושב לסמים ולא עוד אלא שהחריף את דרכו, ע"י מציאת חברה, ורצון לגור עימה.

כל זמן שההורים "ירחמו" עליו, יבינו למצוקותיו, יאמרו לעצמם שהוא מסכן, שחווה את הטרגדיה באופן קשה ולכן יש לו משקעים וכו' וכו', כל זאת היא דרך לכשלון.

ההורים, כאמור, הם קברניטי הספינה. הם חייבים להרגיש עמוק בלב, שהוא אינו מסכן אלא הוא מנצל את החולשה המשפחתית כדי לזכות לתשומת לב. (ולא להתפלא: גם אנשים מבוגרים זקוקים לתשומת לב...)
לכן, כדאי לייעץ להם לשנות כיוון. לתת לו לקחת אחריות על מעשיו. להודיע לו חד משמעית, שבבית אין סיגריות ואין סמים ואין חברה.
אם ירצה לעזוב את הבית, לא להיבהל.
כאשר ההורים ישדרו ביטחון בדרך, הוא ישוב בקרוב.