פרשת כי תצא - "הירא מעבירות שבידו"

רבים דרשו את פרשיות חודש אלול אודות מלחמת היצר. "כי תצא למלחמה על אויביך"- זה היציאה למלחמה ביצר הרע. כותב הרבי מקאצק: "ויספו השוטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו " ופירש רש"י- הירא מעבירות שבידו, עכ"ל. ויש להתבונן דאם כן מי ילך למלחמה הלא אפילו סח בין ישתבח ליוצר אור חוזר? ומי יאמר זכיתי לידי?! גם יש להבין הלא כתיב "שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה" ופירש רש"י אפילו אין לכם זכות אלא שמע ישראל בלבד כדאים אתם שיושיע אתכם. א"כ מצד אחד אפילו על עבירה אחת אפשר להפסיד, ומצד שני אפילו בזכות מצווה אחת מנצחים?! ונראה הפירוש הירא מעבירות היינו שירא ה' הוא כעת, ואינו עובר ח"ו שום עבירה, רק שנעצב על עבירות שבידו מכבר וחושש תמיד בזה עד שנעשה עצב ומרה שחורה, שעל ידי זה אינו עושה טוב להבא- אדם כזה אינו רשאי לילך למלחמה כיוון שאין לו חיזוק לחזק את עצמו בדרך השי"ת.  ובטח שכך גם במלחמת היצר- מי שלא מאמין בתשובה, מי שחושב שעדיין כל העבירות שעשה נשארו בתוך ידו לא יכול לצאת לקרב!!! 
ועל זה כותב ספר התניא באיגרת התשובה: "האמונה והבטחון להיות נכון לבו בטוח בה' כי חפץ חסד הוא וחנון ורחום ורב לסלוח תיכף ומיד שמבקש מחילה וסליחה מאתו ית' בלי שום ספק וס"ס בעולם. וכמו שאנו מברכין בכל תפלת י"ח תיכף שמבקשים סלח לנו כו' ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח והרי ספק ברכות להקל משום חשש ברכה לבטלה? אלא אין כאן שום ספק כלל מאחר שבקשנו סלח לנו מחל לנו. והרי אפי' במדת בשר ודם כן שצריך האדם למחול תיכף ומיד שמבקשים ממנו מחילה ולא יהא אכזרי מלמחול ואפי' בקוטע יד חבירו כדאי' בגמ' בב"ק."
וסיפר על זה ר' לוי יצחק מברדיטשב משל נאה: אבא חזר מהשוק עם תפוחים לכבוד שבת. הילד הקטן ביקש ממנו תפוח, והאב אמר לו שהתפוחים לשבת וא"א לאכול מהם עכשיו. אם הילד חכם הוא מתחיל לברך "ברוך אתה... בורא פרי העץ" והאב חייב לתת לו כדי שלא תהיה ברכה לבטלה. כך אנינו מברכים בכל שנה "ברוך אתה... מלך מוחל וסולח לעוונותינו ולעוונות עמו בית ישראל ומעביר אשמותנו בכל שנה ושנה" והשי"ת לא רוצה שתהיה ברכה לבטלה וסולח לנו...  
שנזכה להאמין בתשובה שלנו. בהצלחה!