מטבח שאינו מוחזק ככשר

שאלה

שלום כבוד הרב,
כאשר אין אפשרות לחיילים לשמור בוודאות על מטבח כשר, מה יעשו?

תשובה

ראשית יש לציין, שבצבא כמעט שלא אמורה להיות כזאת בעיה, ואם אכן יש, צריך לערב את הרב הצבאי האחראי שידאג לתקן את המעוות. אולם לעיתים כן עלול להיות מצב זמני כזה כמו למשל חייל דתי יחיד בפילבוקס עם חיילים שאינם שומרי תו"מ וכדומה, ועל כך התשובה:
אוכל נאסר לאכילה רק אם יש בו תערובת מזון לא כשר, בשר בחלב, או בישול נוכרים.
מזון לא כשר - בדרך כלל בצה"ל, אין מזון לא כשר מפני שהכל מגיע באספקה מרכזית המושגחת על ידי הרבנות הצבאית. החששות הם, א"כ, בעיקר מבישולי נוכרים, בישול בשר בחלב, וחשש מפני תולעים במזון.
תולעים במזון - מוצרי מזון מבושל שאין בו חשש להימצאות תולעים, מותר לאכול. למשל בשר או עוף, וכן ירקות כמו תפוחי אדמה, חצילים וקישואים. סלטים ללא ירקות עלים, מותר לאכול.
אם יש גויים במטבח - בבישול עפ"י הרמ"א צריך שישראל ידליק את האש. לשיטת המחבר לא משנה מי הדליק את האש העיקר שישראל יניח את הסיר על האש.
באפיה מודה השו"ע לרמ"א שמספיק הדלקת אש.
בנוגע לכלים, בדיעבד, תבשיל שבושל ע"י ישראל בכלי שעכו"ם בישל בו, ניתן להתירו.
בשר וחלב - בד"כ המציאות בצבא היא לא כזו שגורמת איסור. אם כי הכל לפי המציאות בשטח. והחכם עיניו בראשו. אם בישלו בשר בחלב יחד, או מיד זה אחר זה, המאכל כמובן אסור. הכלי - צריך הגעלה. בדיעבד, אם בישלו בו לאחר 24 שעות מהבישול האסור, המאכל מותר באכילה כדלהלן.
כלים - גם אם נטרפו, ברוב המקרים, בדיעבד, אינם אוסרים את האוכל. אם ידוע שהכלי האסור שבישלו בו אינו בין יומו, וודאי האוכל מותר באכילה. וגם אם לא ידוע, כלל בידינו הוא ש'סתם כלים אינם בני יומן', ולכן גם אם נתנו טעם בתבשיל הרי זה טעם פגום שאינו אוסר את המאכל.