שאלה
שלום כבוד הרב,
במקרה שיש פעילות מבצעית שמסתיימת בבסיס צבאי.
האם מותר לחיילים לחזור בשבת אל בסיס האם הקבוע שלהם גם במידה והחזרה כרוכה במעבר על איסורי דאורייתא? מדוע?
תשובה
בסימן ת"ז בסעיפים א' וג', פוסק השולחן ערוך, כי מיילדת הבאה אל מקום מסוים בשבת על מנת ליילד אישה - הרי היא כאנשי העיר ומותר לה להלך בכל העיר.
אם יצאו על מנת להציל נפשות מידי גויים, לכתחילה יישארו במקומם וגם הם כאנשי העיר.
אולם, במידה והם מפחדים להישאר שם בגלל האויבים - הרי הם רשאים לשוב אל המקום ממנו באו, ואפילו עם כלי זיינם עליהם.
אם כן, לגבי השאלה שנשאלה, הואיל והכֹח נמצא בבסיס צבאי, דינו כמיילדת שבאה לעיר, ולכן לכתחילה צריכים לשבות בבסיס בו הם נמצאים.[1] אבל אם הם בכוננות גם לצורך גזרות אחרות, והם חייבים להתארגן על מנת להיות מוכנים להקפצה נוספת במידה ותהיה - הרי הם חייבים לשוב אל בסיסם לצורך התארגנות, גם במידה והדבר כרוך בחילול שבת ואפילו כזה של איסורי דאורייתא!
בנוסף, אם המחלקה או הפלוגה כולה חוזרת לבסיס, גם אם באופן פרטי ישנו חייל בודד שיכול להסתדר ולהישאר במקומו, החייל נחשב כחלק מהכֹח ומותר לו לחזור עמהם.
[1] בניגוד לנכתב בתשובה הקודמת, בה אין אפשרות להמשיך ולשבות כראוי במקום עוין או בשטח פתוח.