יציאה לדרך לפני תפילה - א'

שאלה

שלום כבוד הרב,
יציאה הביתה - הרבה פעמים ההתארגנות ליציאה הביתה בסוף שבוע מתחילה מוקדם בבוקר לפני עלות השחר. לפני שיוצאים יש 'סגירת פלוגה' הכוללת שטיפה וניקיון של כלל המתחם - שירותים, חדרים וכו'. לאחר סיום ביצוע המטלות, יש מסדר עליהן, ומסדר על החיילים. קורה שסיום המטלות או המסדר מסתיימים לאחר תחילת זמן תפילה:

א.האם מותר לצאת לדרך לפני התפילה ולהתפלל במקום אחר [כמו למשל תחנה מרכזית]?
ב.האם יש חילוק במידה ובגלל התפילה של 'הביינישים' כל הפלוגה תתעכב? [מה שמאוד יכול לקרות והדבר גורם לכעס רב כלפי המתפללים].

תשובה

בסימן פ"ט סע' ג' כותב השו"ע שאסור להתעסק בצרכיו או לילך לדרך לפני התפילה.
המשנ"ב ס"ק כ' כותב, שבשעת הדחק, שאין השיירה ממתינה, יכול לצאת לדרך, ויתפלל בדרך.
באותו סימן בסע' ח' דן השו"ע באדם שמשכים לדרך, ופוסק, שעדיף שיתפלל משעלה עמוד השחר תפילת עמידה בלבד ללא קריאת שמע וברכותיה, ובדרך, כשיגיע זמן משיכיר, יקרא ק"ש וברכותיה, ואע"פ שמפסיד סמיכת גאולה לתפילה, תפילה בביתו עדיפה.
עפ"ז נמצא, שלכאורה תמיד עדיף להתפלל קודם הזמן בביתו, מאשר לצאת לדרך ואז להתפלל תפילה בזמנה.
אולם, השו"ע מדבר על מקרה שיצטרך להתפלל בדרך תוך כדי הליכה, ולכן עדיפה תפילה בביתו אחרי עלות השחר ובלי סמיכת גאולה לתפילה, אבל במקום שיוצא לדרך ויגיע להתפלל בבית כנסת, ובדרך כלל גם במנין, זה ודאי עדיף.
בנוסף, העיכוב אשר ייגרם לשאר החיילים, נותן הגדרה של שעת הדחק.

למעשה: לפני שהגיע זמן תפילה, בין אם נגרם עיכוב לשאר החיילים [שעת הדחק] ובין אם לא נגרם עיכוב, עדיף לצאת לדרך ולהתפלל בהמשך בבית כנסת או בריכוז אחר, ולא להתפלל לפני זמן תפילה. אם הגיע זמן תפילה כנשאל כאן, והשאלה היא האם להתפלל בבסיס או בדרך, זה תלוי במצב. אם נגרם עיכוב לאחרים, יש לצאת מהבסיס ולהתפלל בדרך, אם לא נגרם עיכוב, יש להתפלל בזמן תפילה בבסיס ואח"כ לצאת. אכן, גם אם לא נגרם עיכוב לחיילים אחרים אך כתוצאה מכך שיתפלל בבסיס יפסיד החייל אוטובוס, מצב כזה מוגדר כשיירה שאינה ממתינה לו, ומותר לצאת לפני תפילה.[1]

[1] ועיין עוד באותו עניין בשאלה הבאה, ובכלל המופיע בסופה.