פרשת ויחי - רגישות חברתית

בין יוסף לאחים יש מחלוקות עקרונית שמצאנו לה מקור במחלוקת ב"ה וב"ש - האם ראיית המציאות מתוך הרגש של הזולת היא שקר או אמת. להלכה נפסק כב"ה ולכן כאשר אדם לקח מקח רע מהשוק, מותר לחברו להחמיא על המקח למרות שבעינו מדובר בקנייה לא מוצלחת ומכאן קובעים ב"ה את המשפט המוסרי: "לעולם תהיה דעתו של האדם מערבת עם הבריות". מעורבות רגשית גבוהה יכולה להוות סכנה בה אדם מנסה לרצות את הסביבה. חובתו של האדם לא לפעול מתוך ריצוי אלא מתוך רצון לעשות טוב. אדם שפועל מתוך תחושת ריצוי חושב על עצמו, כל עניינו הוא למצוא חן, לעומת אדם שפועל מתוך רצון לעשות טוב שכל מחשבתו היא על הזולת. שבת שלום ומבורך!