ברכות השחר- מדוע בסדר זה?

שאלה

גיסתי, שהיא לא דתית, שאלה אותי שאלה על המבנה, הייררכיה של ברכות השחר. ז"א, למה הן בנויות בצורה כזאת (תחילה בברכה על השכוי, וההמשך...). השאלה הזאת סיקרנה אותי. למה באמת הן בנויות ככה? למה דווקא במבנה זה? תודה מראש על התשובה! נעמה.

תשובה

שלום רב, וסליחה על האיחור במתן התשובה. הגמרא במסכת ברכות (דף ס עמוד ב´) מבארת את סדר ברכות השחר כפי שאלתך: כששומע את קול התרנגול מברך: "הנותן לשכוי". כשפותח את עיניו מברך: "פוקח עיוורים". כשמתיישב מברך: "מתיר אסורים". כשמתלבש מברך: "מלביש ערומים". כשנעמד מברך: "זוקף כפופים". כשדורך על הארץ מברך: "רוקע הארץ על המים". כשהולך מברך: "המכין מצעדי גבר". כשנועל נעליו מברך: "שעשה לי כל צרכי". כששם את חגורתו מברך: "אוזר ישראל בגבורה". כששם כיסוי על ראשו מברך: "עוטר ישראל בתפארה". וכשרוחץ פניו מברך: "המעביר חבלי שינה מעיני". (לעוד ד´ ברכות נתיחס מיד) לפי זה משמע שהסדר הוא כסדר המאורעות שהאדם נפגש עמם החל מרגע קימתו בבוקר. יש שינויים קלים בין הנוסחים אך פחות או יותר הסדר הזה קבוע. (יש גם מחלוקת בראשונים אם צריך לברך ברכות אלו דווקא אם נתקימו על ידו כגון, אם הוא הולך יחף לא יברך שעשה לי כל צרכי וכו´ או, שאלו ברכות על עצם הנהגת העולם ולפי זה עיור למשל כן יברך "פוקח עורים") ברכת "הנותן ליעף כח" היא ברכה שנתקנה מאוחר יותר והיא על נתינת הכח באדם והיא מופיעה "לא במקום קבוע" ג´ הברכות- "שלא עשני גוי עבד ואישה" מסודרים דווקא בסדר זה- לפי מעלתם. (אגב- "שלא עשני אשה" הפרוש הוא בגלל שכך אני מחויב ביותר מצוות (ולא שום הסבר שובניסטי!!) גם כאן יש נוסחים שברכות אלו מופיעות בתחילת ברכות השחר ויש בסוף. להרחבת הנושא כדאי מאוד לקרוא ברמב"ם ספר "אהבה" הלכות תפילה פרק ז´ וכן בשולחן ערוך "אורח חיים" סימן מו´ מקווה שהתשובה ענתה לשאלתך יואל