עצמאות

שאלה

שלום כבוד הרב,

אני כבן 18, והתחלתי ללמוד נהיגה, כבר זמן ארוך שאני אוגר סכום כספי למטרה זו, עובד בחופשות וכד'. לפני כמה ימים אבא שלי אמר לי שהוא יממן לי את הלימוד. אני מאוד רוצה להיות עצמאי ולא להזדקק לעזרת המשפחה. ממש כאב לי כאשר הוא רצה לשלם עבורי. האם להתעקש ולדחות אותו, או להסכים?

תשובה

יישר כוח על הרגישות ביחס אל ההורים. לפעמים מתוך רגילות אנו עונים להם תשובות ב"שליפה" בלא לשים לב למשמעות. באמת, מדובר בסוגיא עקרונית מאוד ביחסי ילדים- הורים.

מחד, עומדת לפנינו השאיפה להיות חופשיים ובני חורין. חובת כיבוד ומורא מההורים נראית לנו כערך מגביל את חירותנו. כמובן שהמחשבה הנכונה שונה לחלוטין. ברור שכל דבר מגביל אותנו: חוקי התנועה מגבילים אותנו, חוקי המוסר מגבילים אותנו וכד'. השאלה היא לאיזה סוג חופש ושחרור אנו נושאים את עינינו. "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה".

החופש הראשוני עבורנו הוא השחרור הרוחני, להיות מה שהאמת הפנימית שלנו מורה עליו. לחשוב מה באמת טוב לנו. לא להיות שבויים ברשת החיצונית של פרסומות, אינטרנט, עיתונות ושאר כוחות, המסמאים את עינינו וגורמים לנו לכיוונים שאינם מתאימים כלל לנפשנו. כל זה כלול באותו מאמר של "בן חורין- העוסק בתורה". בנוסף, יש גם מצב של חופש חיצוני. לא להיות משועבד לכסף, לא להיות משועבד לקהל בוחרים לקראת הבחירות וכד'. שלמה המלך בחכמתו מלמדנו: "ראיתי עבדים על סוסים, ושרים הולכים כעבדים על הארץ" (קהלת י,יז). המציאות החיצונית לא תמיד תואמת את המציאות הפנימית. הנה יש עבדים, שהם עבדים בנפשם, אבל הם רוכבים על סוסים כבני חורין. ולעומתם, בני חורין הנראים כאילו הם עבדים.

אם נחזור לשאלתך, הרי שבמבנה המשפחתי אנו מוצאים שתי הדרכות. הראשונה, בתורה: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו" (בראשית ב,כד). בכך מדריכה אותנו התורה לחתור לעזיבה, חוסר תלות בהורים. כמובן, כאשר אדם הוא כבר בגדר "איש". ילד קטן תלוי בהוריו כמעט בכל  דבר. אבל בן מתבגר כבר יכול להתחיל לבנות עצמו כאיש, ומתוך כך להתנתק מהתלות בהוריו. אולם, יש הוראה שניה, בדברי חכמים: "תני אבימי בריה דרי אבהו: יש מאכיל לאביו פסיוני [עוף חשוב] וטורדו מן העולם. ויש מטחינו ברחיים ומביאו לחיי העולם הבא". כלומר, יש מקרה שבן כאילו מכבד את אביו ונותן לו מזון משובח, אבל דווקא זה גורם רעה לבן, כי האב מקבל הרגשה שאיש אינו צריך אותו והוא רק נטל על בנו.

לעומת זאת, יש מטחין אביו ברחיים, כלומר, נותן לאביו את ההרגשה הטובה, שהבן זקוק מאוד לאבא, אפילו לייגעו בטחינה ברחיים, אבל זו טובה גדולה לאב, והבן זוכה לחיי עולם הבא (רש"י ותוס' שם מפרשים באופן אחר, אבל אין מקרא יוצא מידי פשוטו). מן הסתם הנך עסוק בלימוד תורה. מחשבה טובה שלך היא, להשתחרר מתלות בהורים, ולקיים כבר כעת  "על כן יעזוב". אבל זה שחרור מהכסף של ההורים שהוא ערך חיצוני יותר. התחל בראשונה ברכישת החירות הפנימית, שאינה באה ע"י הרכיבה על הסוס, או הוצאת רישיון נהיגה. דווקא בזאת, הנך יכול לקבל מאבא, כי הוא בודאי ירגיש טוב מכך שהוא מלמד את בנו אומנות הרכיבה. התרכז יותר בחירות הפנימית, אשר בסופו של דבר תביא לך גם את החירות החיצונית, ותוכל לרכב ולנסוע תמיד בזהירות ובדרכים טובות!