empty label
מאמר זה נכתב כמה שבועות לאחר פטירת הרב מרדכי אליהו זצ"ל, לתושבי הישוב אלון מורה.
על הרב מרדכי אליהו זצ"ל - פרשת קרח
"תלמיד חכם שמת, הכל קרוביו"
אמירה זו היא כללית, ונוגעת לכל תלמיד חכם באשר הוא. גם אם יהיה רחוק מעימנו, חובתנו להרגיש כאב על הסתלקותו מן העולם.
קל וחומר, כאשר מדובר בתלמיד חכם גדול, מורה דרך לרבים, הקרוב מאד אלינו.
אם נחשוב וניזכר, כמה פעמים ביקר הרב מרדכי אליהו זצ"ל באלון מורה. זכרון מהיר מלמדנו שהוא היה בחנוכת בית הכנסת רחמי תרצה, בהכנסת ס"ת, בתפילת שחרית בסוכות לאחר ביקור לפנות בוקר בקבר יוסף, ועוד מספר פעמים.
חשבון פשוט מלמדנו, שאם באלון מורה, הקטנה והרחוקה ביקרנו הרב זצ"ל כמה וכמה פעמים, ותמיד בדברי ברכה וחיזוק, מה היה בשאר המקומות בארצנו, ובמיוחד ביישובים שביהודה, שומרון וחבל עזה.
אכן, היו שנים בהם היה עובר ממקום למקום, ומקדיש זמן רב ומאמץ, כדי לפקוד קהילות בישראל, לחזקם ולעודדם, בעיתות שמחה ובעיתות משבר. והכל מתוך עין של תורה, תורת חסד.
"ראשונים, דמסרי נפשייהו אקדושת ה', איתרחיש להו ניסא" (ברכות כ,א) ראשונים שידעו למסור נפשם על קידוש ה', הקב"ה עושה להם ניסים. כמה וכמה, רבים המה אשר נושעו על ידו, בתפילותיו, בברכותיו. מי שעקב יכול היה לראות עין בעין כיצד הקב"ה נענה לתפילותיו.
עודד הקמת מפעלים תורניים, כמו מכון פוע"ה ומכון בנין שלם. לא רק בעידוד אלא בהדרכה, הלכה למעשה.
בהיותו הרב הראשי הראשון לציון, שינה רבות וביצע תיקונים במערך הכשרות ובעוד מערכות.
על כל אלה ועוד רבות אשר יסופר עליהם, אנו מרגישים שתלמיד חכם קרוב אלינו הסתלק לפמליה של מעלה.
צדיקים במיתתם קרויים חיים. וממרומים, ימשיך להתפלל ולדאוג להצלחתנו.
בנחמת ציון וירושלים ננוחם.