חייל עם כפפות - דינו לעניין נטילת ידיים

שאלה

שלום כבוד הרב,
בחורף בשטח, לעיתים מזג האוויר קר מאוד. מה הדין במקרה של חייל עם כפפות על הידיים, לעניין נטילת ידיים:
א.  אחר השינה.
ב.  אחרי שירותים.

תשובה

א.שינה:
נחלקו הפוסקים מה טעם נטילת ידיים לאחר השינה.
שיטת הרא"ש היא, שתקנו חכמים נט"י מפני שהידיים עסקניות, ומן הסתם נגעו במקומות צנועים [וזה למנהגם, שהיו ישנים ללא בגדים, ועוטפים גופם בשמיכה או סדין].
שיטת הרשב"א היא, שהברכה היא על התחדשות האדם שנעשה כבריה חדשה כל בוקר (מחלוקתם מבוארת בסימן ד', במשנ"ב ס"ק א').
באותו סימן בסע' י"ג, דן המחבר באדם שניעור כל הלילה. הביה"ל שם ד"ה 'אם היה ניעור' כותב, שלדעת הרא"ש, מי שישן עם כפפות א"צ ליטול בבוקר, שהרי ידיו מכוסות, אולם גם לדעתו, יש רוח רעה השורה, ולכן צריך נטילה, אך בלי ברכה.
לדעת הרשב"א, גם מי שישן עם כפפות, צריך נטילה בברכה.
באותו עניין, בשו"ת יביע אומר, חלק ד' או"ח סימן ב' סע' ט', כותב בשם כמה גדולים, שהישן עם כפפות לידיו, גם הרוח הרעה השורה על הידיים, היא חלשה 'פחות מאחד מאלף'. ובדורות הקודמים היו גדולים שהיו ישנים עם כפפות, כדי להחליש את הרוח הרעה, שלא תשרה על ידיהם.
לכן: אם יש קושי גדול בנטילה בבוקר, אפשר לסמוך על הדעות שעם כפפות אין רוח רעה ולא ליטול.

ב.שירותים:
השו"ע בסימן ד' סע' כ"ג פוסק, שתקנת נטילת ידיים בבוקר היא רק לק"ש ולתפילה, אבל ברכות אחרות יכול לברך.
נמצא שמי שהתפנה לשירותים והיו כפפות על ידיו ולא התלכלכו מנגיעה בבשר או במי רגליים, יכול לצאת ולברך אשר יצר ללא נטילה.