מבית המדרש

ל ידי כוח הנתינה נוצר חיבור גדול מצד המקבל לנותן. הקיקיון נתן ליונה וכאשר התייבש חרה ליונה על הקיקיון. אנשי נינוה "נתנו" לקב"ה בכך שבתשובתם הביאו לגילוי כבודו והקב"ה חס על נינוה. גילוי כבוד שמו בא כאשר האדם ממלא את תפקידו בעולם. באופן זה האדם כביכול נמצא בעמדה של "נותן" כלפי הקב"ה וגם אם יש נפילות בדרך הקב"ה יחוס עליו כשם שחס על נינוה. ישנם עבירות בודדות עליהם יום הכיפור לא מכפר – עבירות שבין אדם לחברו ועבירות שיש בהם חילול ה'. שני מיני עבירות אלו עומדים בסתירה מוחלטת עם גילוי כבודו יתברך ומשום כך מי שפגום בהם, אפילו יום הכיפורים לא יועיל לו.

"אין יום הכיפורים מכפר- עד שירצה את חברו"- עד כמה? עומק משמעות המשנה על הכפרה ביוה"כ. והאם יש אדם שכלל אין לו יום כיפור?