מבית המדרש

אורות המלחמה, פסקה א'. הקדמה לאורות המלחמה. עם כל הכאב שיש במלחמה, היא מגלה באנשים ובעם כוחות גדולים. כוחות שיש בהם מהכח של ימות המשיח. ככל שהמלחמה יותר עוצמתית, זה מראה שהולך להיות שינוי משמעותי בעולם, סדר חדש.

אורות המלחמה, פסקה ב'. גיבורי התנ"ך היו מלאים בקדושה ויראת שמים ומתוך כך שאבו את כוחם הגדול. על מנת להאיר ולעורר את הגבורה היהודית אחרי 2000 שנות גלות, אנחנו צריכים להעמיק בדמויותיהם ומתוך כך להחזיר את רוחם הגדולה.

אורות המלחמה, פסקה ג'. בפיסקאות הקודמות הרב דיבר על הגדולה שמתגלה באנשים במהלך המלחמות. אך בכל זאת לא הכל ורוד. כדי שאנשים ילחמו בשביל הכלל, המלכות צריכה לכפות אותם ולפעמים אפילו באכזריות. לכן, עמ"י לא ממהר לבנות מלכות. עד שיגיעו ימות המשיח ונוכל לבנות מלכות, האדם מתנדב מרצונו למען הכלל.

אורות המלחמה, פסקה ד'. כל המלחמות של עמ"י התחילו בחטא העגל שבמרכזו עמדה המחשבה שהלאום והדת של עמ"י הם שני דברים שונים. ברגע שיהיה ברור לנו שכל הלאומיות שלנו עומדת רק בזכות היותנו עם ה', העמים יעמדו משתאים וירצו לקחת חלק.

אורות המלחמה, פסקה ה'. כשאדם נמצא במדרגה שאינה בהתאם למדרגתו הוא בתחושת מועקה. בימי הביניים, הנצרות והאסלם שינסו לכבוש בכוח ערכים מהיהדות העולם חש מתח מאוד גבוה בצורה לא בריאה. כדי לפרוק נלחמו מלחמות דת אכזריות מלאות שפיכות דמים וטבח.

אורות המלחמה, פסקה ו'. הבחירה החפשית קיימת רק ביחידים. לאומים פועלים באינסנטקיביות. אומות העולם כל הזמן נלחמות אחת בשניה בכל מיני צורות. זה נובע מאינסטינקט של כל אומה לברר מה הכוח המיוחד שלה. בשונה מהאומות, עמ"י הוא צמצום של כל הכוחות כולם וממילא ככל שכוח מסויים מתברר, עמ"י נהיה שלם יותר.

אורות המלחמה, פסקה ז'. במלחמת העולם הראשונה הוקם גדוד עברי בתוך הצבא הבריטי, בעל שם עברי וסמל יהודי - המנורה. דווקא מלחמת העולם נתנה מקום ללאומיות הישראלית להתגלות אחרי 2,000 שנה, והסמל שניתן לגדוד חילוני חושף בפנינו מה באמת מעניינן את עמ"י בפנים.

אורות המלחמה, פסקה ח'. מלחמת העולם הראשונה הפתיעה את כל העולם. היא באה דווקא בתקופה הכי מפותחת ותרבותית באלף השנים שלפניה והתרחשה בהיקפים שהעולם לא הכיר עד כה. הרב מסביר שהשורש של כל המלחמה הזו הוא דווקא התרבות המפותחת שהציפה את כל הרוע של כל האנושות. לכן התרבות הזו צריכה להיכחד ובמקומה תקום התרבות הישראלית.

אורות המלחמה, פסקה ט'. בפסקה הקודמת דיברנו על חורבן התרבות האירופאית הקלוקלת. בפסקה ט' הרב מדבר על הצורך של העולם כולו בתרבות ישראלית עצמאית בעלת אופי מיוחד, שתלמד את העולם את הבשורה המיוחדת שלנו.

אורות המלחמה, פסקה י'. כשעמ"י ברוממת והופעה האלוקית בו שלמה, אין לשאר האומות את היכולת בכלל להתקרב אליו ולהציב אלטרנטיבה. אבל כשעמ"י בשפלות בגלות, האומות זלזלות ומנסות להחליף אותנו. הן מנסות ליצור מוסר ולהתעסק בתורה. זה מוביל לכאב פנימי, "צער השכינה" וכל המלחמות בעולם הן סימפטומים של הצער הזה.