מבית המדרש

בפרשת בראשית אנו רואים שמקום יצירתו של אדם הראשון היה מהר המוריה ממקום המזבח ועוד מלמדים אותנו חז"ל שאדם הראשון הקריב שור פר וקורבנות לה'. גם קין והבל הקריבו על מזבח אביהם. מזה אנו רואים שהמקדש והמזבח הם שורש העולם. בפרת נח אנו נחשפים לביטוי חדש "ריח ניחוח" המבטא קבלת הקורבן על ידי הקב"ה במדרגה גבוהה אשר יש רק לישראל.

חשיבות העיסוק והלימוד דווקא בזמן הגאולה בענייני המקדש והקורבנות, בפרשה יש שלושה מדרגות של קורבנות באלון מורה "לאל הנראה אליו", בבית אל "ויקרא בשם ה'" ו"נגבה" שחז"ל מגלים לנו שזה הר המוריה. מלכיצדק מלך שלם הוא מלך ירושלים שנקראת "קריית צדק" כח המלכות שלו נבעה מתוך כהונה ומלכות בניגוד לעמ"י שאצלם יש הבדל ואין חיבור בין מדרגות אלו.

בפרשתינו אנו פוגשים שיא עליון ונשגב במדרגה של קורבנות וירושלים. מצוות המילה בה נצטווה אברהם אבינו בפרשת לך לך משולה לקטורת ולכל הקורבנות, אברהם אבינו רואה ענן קשור בהר המוריה את מעלתו של ההר ששוכן בו תמיד כבוד ה', השם ירושלים הוא שילוב של העיר "שלם" ולפסוק "בהר ה' יראה". מעשה העקדה הוא המנוע לעליית העולם ולהתקדמותו בדרגות הקדושה.

יצחק הוא עולה תמימה ולכן אברהם אבינו אינו מוכן שיצא מהארץ. קדושתו של יצחק מגלה לנו שכל ארץ ישראל קדושה בבחינת בית המקדש. "ויצא יצחק לשוח בשדה" כל אחד מהאבות הקדושים קרא להר המוריה בשם מיוחד המבטא את עבודת ה' המיוחדת שלו (הר, שדה, בית) בשיעור הרב הביא כמה פירושים לעניין זה. ישנם קשרים רבים בין חברון וירושלים הרב משווה בין המכירה בפרשתינו לפרשיית כיבוש ירושלים על ידי דוד המלך וקניית השדה מארונה היבוסי, על ידי שני פרשנים: פירקא דרבי אליעזר והרד"ק.

* ישנה חלוקת על מה מכירת הבכורה ליעקב על ידי עשיו חלה יש אומרים על ירושת ארץ ישראל ויש אומרים על עבודת הקורבנות שניתנה לבכורות לפני חטא העגל. אנו רואים בפרשתנו שני מעשים של יעקב אבינו כדי לנתק את עשיו מהקדושה והברכות את המכה בפטיש. * הזמן הברכות היה בליל הסדר ושני גדיי עיזים שרבקה אומרת ליעקב להביא באים לסמל כמה דברים את קורבן חגיגה וקורבן פסח ויש אומרים גם את שני השעירים של יום כיפור. * יצחק חופר שלוש בארות ושמותם מסמלים את שלושת בתי המקדש שעתידים להיות לישראל, באר ראשונה נקראת "עסק" ובבית ראשון היה הרבה ניסיון ועסקים שניסו להחריבו. באר שנייה נקראת "שטנה" כנגד בית שני שצרי יהודה כתבו "שטנה על יושבי ירושלים" ובאר אחרונה נקראת "רחובות" כי הבית השלישי יבנה ללא ריב עם הגויים.

* יעקב אבינו מכנה את הר המוריה בשתי שמות "בית אלוקים" ו"שער השמיים" שמבטאים בחינות שונות המקום הגדול והקדוש. * בניגוד לאברהם אבינו שרואה ענן על ההר יעקב אבינו רואה סולם המקשר בין העליונים והתחתונים. בחלום מתגלה ליעקב אבינו מעלת המקום ורוממותו שיוצר חיבור בין שמיים וארץ. * שכיבת יעקב על הארץ באה להקל על בניו את כיבוש הארץ. עניין הסולם הוא שיש מדרגות ושלבים בין הארץ לשמיים ושהקשר בין העליונים והתחתונים אינו ישיר ולכן הסולם באלכסון, ולכן ביהמ"ק מוצב תחת אמצע הסולם כי הוא מסמל את הקשר בין העליונים לתחתונים.

יעקב אבינו בונה שני מזבחות אחד בשכם והשני בבית אל. מקום המקדש מול בית אל. מטרת קניית השדה ובניית המזבח בשכם. יעקב אבינו מגלה לנו שהשכינה שורה בארץ ישראל ומתגלה על ידי יעקב. המיוחדות של העיר שכם על תושביה- עמידה על העקרונות. שינוי שמו של יעקב אבינו על ידי הקב"ה לישראל. תפקידו של המקום בית אל בבניית בית המקדש.

* בפרשתנו אני אנו מתחילים לראות את בניית המשפחה- את עמם ישראל, שניים עשר שבטי י-ה'. * יהודה מצווה לשרוף את תמר כלתו כי הייתה ביתו של מלכיצדק מלך שלם שהיה "כהן לא-ל עליון". * יוסף פותר את חלומותיהם של שר האופים ושר המשקים לטוב ולרע כי ראה שכל חלום מדבר גם על עם ישראל. * המחלוקת בין יוסף ויהודה היא מחלוקת על הדרך בה צריך להנהיג את האומה שנוצרת בימיהם ועד היום הזה. * ההבדל בין משכן שילה שנמצא בנחלת יוסף לבית המקדש שנמצא בגבול נחלת יהודה מסמל את שורש המחלוקת ביניהם. * הקשר בין עניינים אלו לבית ימי החנוכה.

* לא היה שיעור על פרשת מקץ. * במפגש בין יוסף ויהודה בפרשה ישנו מפגש בין מלכויות, המדרש אומר שבהתחלה ניגשות למלחמה ולבסוף אחדות גדולה. * העניין סביב בנימין ביסודו הוא וויכוח על המקדש והשכינה, שבנימין מסמל את השראתה בארץ ישראל. שהרי בנחלתו יש את החלקים המקודשים של בית המקדש. * הערבות של יהודה לבנימין ממשיך עד אחרית הימים ועד בית המקדש ששוכן בנחלת שניהם, * מתוך ערבות עמוקה זאת נובע הדיוק של דוד המך בתכנון בית המקדש * משמעות הקרבת הזבחים על ידי יעקב לאלוקי אביו יצחק בבאר שבע.

* יעקב אומר "באחרים הימים" שזה בא לדבר על בית המקדש והמשכן. * בנימין נמשל לזאב וגם המזבח שנמצא בנחלתו נמשל לזאב כי הוא אוכל את קורבנותיהם של ישראל. * הדמיון בין ברכת יעקב אבינו לבניו ובין ברכת משה רבינו לשבטים. *מהי זכותו של בנימין שבגלל זה השכינה בנחלתו? * הקשר בין מכירת יוסף למקום המזבח. * ועוד הרבה תירוצים לגבי מהי מעלתו של בנימין שבזכותה השכינה בנחלתו.

* הרמב"ן מלמדנו שהשלמת גלות מצריים תהיה רק לאחר שיגיעו לארץ ישראל ולמעלת האבות הקדושים. * פירוט ייחוסם של גואלי עם ישראל בא ללמדנו שכל הגאולה בנויה על קדושה. * ההשוואה בין מעמד הסנה לבין המשכן והמקדש. * עמ"י נגאל ממצרים מכח "תעבדו את האלוקים על ההר הזה" ה"עבודה" הזאת היא קורבנות ותורה. * חידושו של הרב צבי על חשיבתו של פרעה שהרצון לעבוד את ה' נובע מבטלנות ונוגד את קללת האדם הראשון. * ביאור דברי הרמב"ן על סוד הקורבנות

* בפרשה נוצר עמ"י, כעובר היוצא ממעי אימו. ומיד כשמתקרבים ליציאת מצריים עמ"י מקבל משמעות- קיום המצוות ובמיוחד קידוש החודש וקורבן פסח. * קרבן פסח הוא קרבן מיוחד של כלל ישראל, דיני הקרבן וכל פרטיו מלמדים על הקשר הפרטני בין עמ"י לקב"ה. * משמעות קרבן פסח וההבדלים בין פסח מצרים לפסח דורות. * הדמיון בין גאולת מצרים לבין הגאולה בינינו ששניהם נובעות מין החיבור לקודש ולדבר ה' * כל מהות הקורבן הוא קבלת עול מלכות שמים

* הקשר בין דיני המזבח בסוף פרשת יתרו לפרשת משפטים בא ללמדנו על החיבור בין השלום שהמזבח מביא לעולם לבין השלום שהמשפט האלוקי מביא לעולם. * גדרי דין סנהדרין אצל מזבח, כאשר אין ביהמ"ק ועבודת כהנים אין אפשרות לדון דיני נפשות. * הציווי לעלות לרגל בא"י נאמר עוד במאמר הר סיני ומבטה את מטרת היציאה ממצריים כהגעה אל "המקום". * הביטוי הנשגב "פנים" הנאמר במעמד הר סיני ובקשר לעלייה לרגל. * המלאך שבא לשמור בדרך ולהוביל אותנו אל "המקום" הוא ביטוי לירידת האלוקות למציאות ולתורה שבעל פה.

* הקדמה לנושא המשכן. * עד עכשיו עסקנו בעיקר בקורבנות מאדם הראשון עד האבות הקדושים ומשה רבינו, ועכשיו המזבח הוא רק בסוף הפרשה משמע שעיקר החידוש בעבודה היא המשכן והארון ופחות הקורבנות. * מחלוקת הרמב"ן ושאר המפרשים בעניין "אין מוקדם ומאוחר בתורה" לגבי זמן הציווי על המשכן לפני חטא העגל או אחרי וההשלכות של עניין זה. * המשכן מראה את הקשר התמידי בין הקב"ה לישראל ולעולם כולו. * גדלות הצמצום של הקב"ה לבין שני הכרובים. * הקשר בין התורה להשראת השכינה במשכן ובעמ"י ובלומדי התורה בעמ"י. * המשכן הוא מקור הברכה אל כל העולם כולו.

* בפרשה בדובר בעיקר על שתי נושאים עיקריים 1-הפעולות המיועדות לימי המילואים, 2- הכוהנים ובגדיהם. * החידוש שבעבודה על ידי הכוהנים ולא על ידי בכורות. * הקדושה המיוחדת של הכוהנים ואהרון בפרט. * ייחודיות בגדי הכהונה וביחוד בגדיו של הכהן הגדול. * קידוש הכוהנים וקידוש המשכן על ידי משה רבינו שמשמש ככהן באותו זמן. * פירוש הביטוי "מילואים" על ידי רש"י ורמב"ן. * השראת השכינה מלמדת אותנו שלכאורה זהו רצונו של הקב"ה ולא רק בשבילנו (רמב"ן).

* בניית המשכן נעשת על ידי השליחים של כלל ישראל והמשכן מבוסס על העדנים שנעשו על ידי מחצית השקל מכלל ישראל, גם העבודה התמידית לאורך כל הדורות היא מכספי הציבור שקורבנות התמיד והציבור הם נקנים ממחצית השקל. * מדוע חטא העגל נמצא דווקא בין הציווי על בניית המשכן לבין ההוצאה לפועל. * מה הוא החטא שחטאו ישראל בחטא העגל לפי הרמב"ן. * הירידה של עמ"י על ידי חטא העגל מונעת מהם לקבל משכן ושכינה, ולכן משה רבינו נאבק בכל הארבעים יום השניים כדי לגרום לכך שהקב"ה יסכים להשרות שכינה בתוך עמ"י ויסכים לתת לוחות שניים שיקדשו את המשכן.

* חלק מהדברים שנעשו בבניית המשכן הם תיקון כנגד חטא העגל. * ההירתמות הבלתי רגילה של כלל עמ"י לבניית המשכן כדי שתשרה שכינה בתחתונים ובעיקר בתוך מחנה ישראל. * המשכן מבטה את האחדות בעמ"י, וגם בין העולמות בכל תהליך התרומה והבנייה וגם בעבודת המשכן. * ההבדלים בין פרשת תרומה לפרשתנו בעיקר בתורמים ובהוצאת הערב-רב שגרמו לחטא העגל והורידו מיתה לעמ"י. *מהי הסיבה לחזרת משה על דיני השבת? * הסיבה לחזרות המרובות והפירוט הרב במעשה המשכן מלמדינו על חביבות העניין בפני הקב"ה.